סטלרה (אוסטקינומאב)

במתן טיפול נלקחים בחשבון יעדים קצרי טווח וארוכי טווח. קצר טווח- רמיסיה, השגת הפוגה במחלה הכוללת: שיפור בתסמינים ונירמול בדיקות מעבדה, אנדוסקופיות והדמייה.

לאחר שמגיעים להפוגה זו (יעד קצר טווח) יש צורך בטיפול אחזקתי על מנת לשמר את מצב ההפוגה וגם למנוע סיבוכים מאוחרים יותר של המחלה.
מחקרים שונים הדגימו שבמרבית המקרים בהם הופסק הטיפול הביולוגי (גם לאחר השגת הפוגה) המחלה נוטה להתלקח ולמעלה מ- 90% מהמטופלים נאלצו לחזור ולקחת את הטיפול. ^{5 6 7}

נטילת תוספים של ויטמינים תלויה במצב התזונתי של כל מטופל ותלויה בכך שאכן קיימים חוסרים תזונתיים. כיום נהוג שבכל צוות המטפל במחלות מעי דלקתיות ישולב גם דיאטן על מנת לנטר ולעקוב אחר המצב התזונתי של כל מטופל ובמידה וקיימים חוסרים תזונתיים יש מקום להמליץ על נטילת תוספים.

סטלרה מכילה את החומר הפעיל אוסטקינומאב שהוא נוגדן מונוקלונלי. נוגדנים מונוקלונליים הינם חלבונים אשר מזהים ונקשרים באופן ספציפי לחלבונים מסוימים בגוף. סטלרה שייכת לקבוצת תרופות הנקראת "מדכאי המערכת החיסונית". דרך הפעולה של תרופות אלה היא על-ידי החלשת חלק ממערכת החיסון.

דבר עם הרופא טרם תחילת השימוש בסטלרה. הרופא יבדוק מה מצבך לפני כל טיפול.

יש ליצור קשר עם הרופא או הרוקח אם שכחת להזריק מנה של סטלרה או ישנה דחייה בהזרקה . אסור להזריק שתי מנות כדי לפצות על מנה שנשכחה.
יש להתמיד בטיפול כפי שהומלץ על-ידי הרופא.

• יש לאחסן בקירור (2°C-8°C), אין להקפיא. לשימוש חד פעמי.
• יש לאחסן באריזה המקורית על מנת להגן מאור.
• אם יש צורך, ניתן גם לאחסן מזרק בודד של סטלרה בטמפרטורת החדר עד 30°C ,לתקופה חד פעמית של 30 יום לכל היותר, באריזת הקרטון המקורית כדי להגן מאור. יש לרשום את התאריך שבו המזרק המוכן לשימוש הוצא לראשונה מהמקרר במקום המיועד לכך על גבי האריזה החיצונית. תאריך ההשלכה לפח המיועד לא יכול להיות מאוחר יותר מתאריך התפוגה המוטבע על גבי הקרטון. אם המזרק אוחסן בטמפרטורת החדר (עד 30°C), אין להחזירו למקרר.
  יש להשליך את המזרק לפח המיועד אם לא נעשה בו שימוש בתוך 30 ימי אחסון בטמפרטורת החדר או לאחר תאריך התפוגה המקורי, המוקדם מבין השניים.
• אין לנער את סטלרה. ניעור ממושך ונמרץ עלול לגרום נזק לתרופה.

יש חשיבות להזריק במועד הנכון, בכל שינוי יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

כתוצאה מהטיפול בסטלרה עלולה להיות ירידה מסויימת במצב החיסוני (לרוב ירידה חלקית מאד). עם זאת, חשוב לדעת כי סטלרה חוסמת את ציטוקין IL12/23 (מולקולה אשר הינה שותפה ביצירת תהליך דלקתי ומהווה רק חלק ממערכת החיסון) וכי יתר מערכת החיסון פעילה לחלוטין. מחקרים עדכניים אשר עקבו אחרי כמות גדולה של מטופלי סטלרה לא הצביעו על עלייה משמעותית בתחלואה ובזיהומים תחת טיפול זה ולכן התרופה נחשבת לבטיחותית מאד. עם זאת, כמובן שבכל מצב של עליית חום או התפתחות סימני זיהום יש לנקוט במשנה זהירות וליידע את הרופא המטפל, בייחוד אם עליית החום היא בסמוך לימים שבהם ניתנת הזריקה.¹

מטופלים המקבלים טיפולים ביולוגיים (ביניהם סטלרה) נחשבים כאוכלוסייה בסיכון מוגבר לפתח זיהומים. עם זאת, הפעילות של התרופות הביולוגיות הינה לרוב מאד סלקטיבית (לרוב מדובר על נוגדן הנקשר למולקולה אחת או שתיים, שהינן רק חלק ממגוון רחב של מולקולות פעילות במערכת החיסונית). לאור הפעילות הסלקטיבית הזאת כמות המטופלים בפועל המפתחים זיהומים הינן נמוכה.¹

עבודות רבות ברחבי העולם (כולל בישראל) עקבו בשנים האחרונות ואספו נתונים לגבי מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות (עם ובלי טיפולים ביולוגיים) אשר נדבקו וחלו בנגיף הקורונה. מאיסוף נתונים אלו עולה כי אין עליה בשכיחות של הדבקה בקורונה בקרב מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות וכי גם מטופלים אשר נדבקו וחלו בקורונה לא חוו מחלה קשה יותר (כולל תחת טיפול ביולוגי). לכן, אין המלצה להפסיק טיפולים ביולוגיים באופן רוטיני בעת זאת! במידה ומטופל אכן נדבק בקורונה עליו ליידע בהקדם את הרופא המטפל. נהוג שלא להזריק את התרופה בעת המחלה עצמה ולהמתין עד לירידה של החום וחלוף התסמינים. ^{2 3 4}

לסיכום
ההתמדה בטיפול חשובה מאד לצורך שימור מצב של הפוגה של המחלה. הפסקת טיפול מוערכת כמסוכנת יותר למטופל מאשר הסיכון לחלות בקורונה.